החלטה בתיק בר"ע 26652-09-13

השופט אילן איטח

1.                לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי בחיפה מיום 8.8.13 (השופטת איריס רש ונציגי הציבור מר יהודה בן סימון ומר אלי אליהו; ס"ע 11015-06-11, ס"ע 11574-06-11, ס"ע 11566-06-11, ס"ע 11553-06-11, ס"ע 11543-06-11), בה התקבלה בקשתו של המשיב למתן סעד זמני המורה למבקשת ולמשיבה פורמאלית 1 (להלן - המועצה) לבטל את פיטוריו לאלתר ולהשיבו לעבודתו כמציל בחוף בננה ביץ' באכזיב.

הרקע לבקשה            

2.                ואלה העובדות הדרושות לעניין, כפי שהן עולות מהחלטת בית הדין  האזורי. יודגש כי העובדות הן לכאורה בלבד:

א.             המשיב שימש כמציל בחוף בננה ביץ' באכזיב (להלן - החוף) במשך 6 עונות רחצה, החל בעונת הרחצה בשנת 2008. בנוסף, המשיב משמש כפעיל בהתארגנות של מצילי הגליל המערבי במסגרת ההסתדרות הכללית.

ב.  החוף מצויה בשטחה של המועצה והוא מופעל, לפי הסכם עם המועצה, על ידי צדדים שלישיים - כיום המבקשת, וקודם לכן חברת למון ביץ' הפקות ואירועים בע"מ (להלן - הקבלנים המפעילים).

ג.   בתקופה בה שימש המשיב כמציל בחוף, הוא הועסק באמצעות הקבלנים המפעילים ובכללם המבקשת.

ד. ביום 7.6.11 הגישו, המשיב וארבעה מצילים נוספים, תביעה לסעד הצהרתי בדבר היותם עובדי המועצה, וכפועל יוצא מכך להחלת ההסכמים הקיבוציים החלים במועצה על תנאי העסקתם. וכן עתרו לסעדים כספיים הנובעים מקביעות אלה. בד בבד עם הגשת התביעה הוגשו שתי בקשות לסעדים זמניים על ידי שניים מהמצילים, במסגרתם טענו כי פוטרו ממניעים פסולים, על רקע פעילותם האירגונית.

ה. המשיב ומר אופיר דעדוש (להלן - מר דעדוש) משמשים כמצילים קבועים בחוף. לצורך פתיחת החוף לרחצה, נדרש איוש של שני מצילים בתחנה או בסוכת המציל. מתחילת עונת הרחצה הנוכחית פנו המשיב ומר דעדוש למבקשת בדרישה להעלאת שכרם, מהטעם שלטענתם קבלן אחר המפעיל חופים אחרים בצפון משלם למציליו שכר גבוה יותר. בקשת השניים נדחתה על ידי מנכ"ל המבקשת - מר נבו דוקטורי, אולם נקבעה בינו לבין השניים פגישה אשר נועדה ליום 17.7.13.

ו.   מר דעדוש נעדר מעבודתו החל מיום 8.7.13 עקב תאונת עבודה, ובמקומו שובץ כמציל מחליף מר עידן תורג'מן (להלן - מר תורג'מן). בבוקר יום 12.7.13 התקשר המשיב למנהל החוף - מר עמוס ארביב (להלן - מר ארביב), והשאיר לו הודעה כי אינו יכול להתייצב לעבודה בשל מחלה. אין מחלוקת על כך שבמהלך השעות הקטנות של הלילה הסתובב המשיב בחוף, בלווית אדם נוסף שאינו מציל. כמו כן אין מחלוקת כי לאחר שהמשיב השאיר הודעה למר ארביב, התקשר הראשון למר תורג'מן והודיע לו כי הוא - המשיב, לא יגיע לעבודה באותו היום, ולאחר מכן כיבה המשיב את הטלפון הנייד.

המחלוקת בין הצדדים נסובה על תוכן השיחה בין המשיב לבין מר תורג'מן. לטענת המבקשת המשיב איים על מר תורג'מן שלא יגיע לעבודה, שכן אחרת הוא יפגע בו פיזית. לטענת המשיב הוא פנה למר תורג'מן בתום לב, על מנת להסב את תשומת ליבו לכך שאין להפעיל את החוף באמצעות מציל בודד, וזאת מתוך דאגה לשלומם ולבטחונם של המתרחצים כמתחייב על פי החוק.

ז.  כתוצאה מהעדרותם של המשיב ושל מר תורג'מן, נסגר החוף לרחצה ונפתח מחדש רק בשעה 15:30, עם הגעת המצילים המחליפים.

ח. בעקבות אירועי יום 12.7.13 נמסר למשיב ביום 14.7.13 זימון לשימוע לפני פיטורים לפני מנכ"ל המבקשת ובמסגרתו נדרש המשיב להתייחס לטענות שונות שהופנו כלפיו. המשיב הגיש בכתב התייחסות לכל אחת ואחת מהטענות שהועלו כלפיו כאמור, ואף העלה טענות שונות בדבר קלטות המצויות ברשותו והמפריכות את הטענות כלפיו. בנוסף המציא אישור מחלה מיום 12.7.13 ועד ליום 17.7.13.

יצויין כי המשיב הוסיף וטען כי "לתחושתי, כל הכעס והטענות המופנים כלפי הם לאור העובדה שאני ממארגני ומיוזמי התארגנות העובדים בצפון כפי שגם ידוע לכם".

ט. ביום 18.7.13 נמסר למשיב מכתב פיטורים לאלתר, תוך שלילת פיצויי פיטורים והודעה מוקדמת. במכתב צויינה סיבת הפיטורים כך:

" נוכח חומרת מעשיך, גרימת נזקים כספיים ותדמיתיים לחברה והתנהלותך כלפי עובדי החברה, הגובלת בעבירות פליליות, המהווים הפרת משמעת חמורה, תישלל זכאותך לפיצויי פיטורים ולהודעה מוקדמת".

3.                על רקע האמור הגיש המשיב לבית האזורי, ביום 25.7.13, בקשה למתן סעדים זמניים, במסגרתה ביקש, בין היתר, להורות למבקשת ולמועצה המקומית לבטל את פיטוריו ולהשיבו לעבודתו כמציל בחוף, תוך תשלום כל הזכויות המגיעות לו מהיום בו הופסקה עבודתו בפועל. בתמצית, טען המשיב כי הוא פוטר של כדין ומחמת היותו פעיל מרכזי בהתארגנות של מצילי הים בחופים; הוא פוטר שלא כדין בהיותו בחופשת מחלה; הליך השימוע נערך אך ורק למראית עין ומתוך מניעים פסולים.

4.                המועצה טענה כי היא ביצעה מיקור חוץ אותנטי בשירותי ההפעלה וההצלה בחופים שבתחום שיפוטה, לרבות בחוף אכזיב; היא לא היתה מעורבת בפיטורי המשיב, שכן לא מתקיימים יחסי עובד מעביד בינה לבין המשיב.

5.                המבקשת טענה כי פיטורי המשיב נעשו משיקולים ענייניים ולא נפל בהם כל פגם; המשיב הפר את חובת הנאמנות ותום הלב שעה שלא התייצב לעבודתו וניסה להמריד מציל נוסף, תוך הפעלת איומים, שלא יתייצב לעבודה; הבקשה לוקה בשיהוי ודי בכך בכדי לדחותה; צו עשה זמני ינתן רק בנסיבות חריגות; אין מקום לאכיפת יחסי העבודה בנסיבות המקרה הנדון; לא הוגש כתב תביעה עיקרי, וממילא היא צד פורמאלי ולא מבוקש כלפיה כל סעד; הבקשה לוקה בחוסר נקיון כפיים של המשיב, בכך שהסתיר את העובדות שהתלוו להפסקת עבודתו. אשר למאזן הנוחות טוענת המבקשת כי הוא נוטה לטובתה, הן לנוכח הקושי באכיפת יחסי העבודה בסיטואציה שבה נוצרה מערכת יחסים עכורה בין המשיב לבין נושאי משרה בכירים בה, והן לנוכח האפשרות כי ניתן לפצות את המשיב בפיצוי כספי, ככל שיקבע בהליך העיקרי שפיטוריו נעשו שלא כדין.